המדריך המלא לפילטרים

פילטרים הם כלי עזר חשוב לצלמי טבע ונוף ושימוש נכון בהם יכול לשדרג תמונות רבות, או אפילו לאפשר תמונות שלא ניתן היה לצלם בלעדיהם. נסקור את סוגי הפילטרים הקיימים ובאילו כדאי ולא כדאי להשתמש.

פילטרים עגולים לעומת מרובעים

הפילטרים מחולקים לשתי קבוצות:

  • פילטרים עגולים מתברגים (screw-on filters) - אלו פילטרים עגולים שמתברגים בחזית העדשה. בדרך כלל ניתן לשרשר מספר פילטרים אחד לשני אולם זה עלול לגרום לכהות בפינות (vignetting), בפרט בעדשות רחבות. עבור עדשות רחבות קיימים פילטרים דקים במיוחד שלא מכהים את הקצוות אבל בדרך כלל לא ניתן לשרשר אליהם פילטרים נוספים.

  • פילטרים מרובעים “מחליקים” (slot-in filters) - פילטרים אלו הם פיסות זכוכית או פלסטיק מרובעות הקיימים בגדלים שונים, כשהגודל הנפוץ ביותר הוא 100x100 מ"מ. הפילטרים מחליקים לתוך מסילות המיועדות לכך ב"מחזיק" (holder) המתאים לגודל הפילטר. המחזיק עצמו מתחבר לטבעת מתכת המוברגת לחזית העדשה.

    יתרונות וחסרונות של שני סוגי הפילטרים:

    פילטרים עגוליםפילטרים מרובעים
    נוחות שימוששימוש נוח, אפשר לחבר מספר פילטרים אחד לשניתפעול סביר, קל להכניס ולהוציא פילטרים אבל ההרכבה מסורבלת וכך גל השימוש בפילטר מקטב
    התאמה לפילטרים GNDלא מתאיםמתאים אבל מיותר
    התאמה לעדשות 14mmלא ניתן להבריג פילטר עגול על עדשה עם אלמנט קידמי קמור כמו עדשות 14mm או רחבות יותרקיימים מחזיקים יעודיים לעדשות עם אלמנט קדמי קמור, יש צורך לרכוש מחזיק שמתאים לעדשה הספציפית
    נוחות נשיאהאין בעיה להשאיר את הפילטר מורכב על העדשה גם כשהיא מאוחסנת בתיק. כשלא לא בשימוש קל לשמור את הפילטרים בנרתיק דקהמחזיק מגושם ולא ניתן לאחסן אותו ביחד עם העדשה בתיק. כאשר לא בשימוש נדרש תיק קשיח כדי להגן על הפילטרים ומקום לאחסון המחזיק
    משקלמשקל הפילטרים בלבדמשקל הפילטרים שכל אחד מהם יותר גדול ולכן יותר כבד מפילטר עגול + משקל המחזיק
    עמידותהשטח הקטן יותר וטבעת המתכת שמקיפה אותם גורמת לפילטרים עגולים להיות עמידים יותר. החיבור בהברגה מונע סכנת נפילה של הפילט מהעדשה.פילטרים מזכוכית נוטים להיות שבירים מאוד ופילטרים מפלסטיק (resin) רגישים מאוד לשריטות. בנוסף הפילטרים נוטים להחליק החוצה מהמחזיק ולמחזיק עצמו יש נטיה להתנתק מהטבעת שמחברת אותו לעדשה.
    דליפת אוראין בעיה של דליפת אורתיתכן דליפת אור ברווח שבין הפילטר למסילה, בפרט כאשר מרכיבים יותר מאשר פילטר אחד
    מחירקיים טווח רחב של מחירים אבל פילטרים עגולים נוטים להיות זולים יותר מפלטרים מרובעים באותה רמהקיימים פילטרים סיניים מאוד זולים, מפלסטיק, באיכות נמוכה מאוד אבל פילטרים מרובעים איכותיים בדר"כ יקרים יותר מפילטרים עגולים

טיפים לרכישת פילטרים:

  1. למעט במקרה בו יש צורך להשתמש בפילטרים על עדשה עם אלמנט קדמי קמור (עדשות 14mm או יותר) פילטרים עגולים עדיפים בהרבה על פילטרים מרובעים.
  2. לא כדאי לרכוש פילטרים המתאימים בדיוק לגודל העדשה שלכם. עדיף לרכוש פילטרים בקוטר 82mm וטבעות תיאום (Step-down rings), שניתן לרכוש בגרושים באיביי, המתאימים לכל עדשה. כך ניתן להשתמש באותו פילטר לכל העדשות ולחסוך עלויות ומשקל וגם להקטין את הסיכוי להכהיית הפינות.
  3. אם אימצתם את הטיפ הקודם אז כדאי מאוד לרכוש גם מספר מכסי עדשה בקוטר 82mm (שוב, עלות של מספר שקלים באיביי), כך תוכלו להגן על העדשה גם כאשר מורכב עליה פילטר ולא תצטרכו להסיר אותו כאשר מכניסים את העדשה לתיק.
  4. קיימים בשוק פילטרים עגולים מגנטיים שניתן לחבר ולהסיר בלי הברגה בכלל. כדאי לשקול שימוש בפילטרים כאלו למרות מחירם המעט גבוה יותר.
  5. טיפים נוספים מצויינים בסמוך להסבר על כל סוג של פילטרים.

סקירת סוגי פילטרים

פילטר UV

בעידן הפילם, פילטר UV שימש כדי למנוע מאור אולטרה-סגול מלהגיע לסרט הצילום, הרגיש לאור כזה, ולהשפיע על החשיפה. מצלמות דיגיטליות אינן רגישות לאור אולטרה-סגול ולכן כיום הפילטר הזה משמש בעיקר להגנה על האלמנט הקידמי של העדשה. הדעות חלוקות האם פילטר כזה יכול בכלל להגן על העדשה והאם העלות והפגיעה באיכות התמונה, כתוצאה מתוספת של עוד שיכבת זכוכית, מוצדקות או לא.
בווידאו הבא ניתן לראות בדיקה של מידת הנזק שנגרם לעדשות בפגיעה ועד כמה הפילטר הצליח להגן עליהן.

הניסיון האישי שלי הוא ממקרה שבו המצלמה נפלה מספסל בגובה של כ-60 ס"מ ופילטר ה-UV, שהיה מותקן על העדשה, התרסק והטבעת שלו התעקמה, אבל לעדשה עצמה לא קרה כלום. כמובן שאין לי דרך לדעת מה היה קורה לעדשה אם הפילטר לא היה מורכב עליה אבל לאור הנסיון הזה האסטרטגיה שלי היא להשתמש בפילטר על העדשה העיקרית שלי אך לא על העדשות האחרות.
בכל מקרה, אם קונים פילטר UV חשוב מאוד לקנות פילטר איכותי בעל ציפויים טובים. לא כדאי לפגוע באיכות התמונה של מצלמה ועדשה שעלו אלפי דולרים כדי לחסוך כמה עשרות דולרים על פילטר.
אם בוחרים שלא להשתמש בפילטר מגן כדאי מאוד להקפיד שמגן השמש של העדשה יהיה מורכה עליה תמיד, המגן הזה בהחלט יכול לעזור במקרה של פגיעה ולמנוע נזק לעדשה.

פילטר מקטב - Polarizer filter

פילטר מקטב הוא כנראה השימושי ביותר מבין כל הפילטרים הקיימים, בפרט לצלמי טבע ונוף (להסבר מעמיק על הפילטר ודרך פעולתו). הוא גם היחיד (למעט IR) שאין לו תחליף דיגיטלי.
הפילטר בנוי משתי שכבות של זכוכית, הנתונות בשתי טבעות מתכת, כך שהטבעת החיצונית ניתנת לסיבוב כדי לקבל את האפקט הרצוי.

לפילטר מקטב שלושה שימושים עיקריים:

  • ביטול הבהקים והשתקפויות ממשטחים מחזירי אור כמו מים או זכוכיות (אך לא מתכת).
    בדוגמה הבאה ניתן לראות שהפילטר העלים חלק גדול מהעננים המשתקפים במים:

  • העמקת הניגוניות והרוויה של הצבעים בתמונה - בפרט של גווני צמחיה ירוקים.
    בדוגמה הזו הפילטר העלים חלק מה"חלביות" בשמיים והדגיש את הגוון הכחול שלהם, שיפר את הניגודיות של העננים ושיפר את הרוויה של הצמחיה:
    ∘ ההבדלים בין הדוגמה הזו לקודמת נובעים מזווית סיבוב שונה של הפילטר

  • העמקת הגוון הכחול של השמים - השמיים הם מקרה פרטי של הסעיף הקודם אבל אני מציין אותם בנפרד כי זה ככל הנראה השימוש הנפוץ ביותר בפילטר מקטב.

שני חסרונות של השימוש בפילטר מקטב הם:

  1. כיוון שהפילטר חוסם חלק מהאור הוא מכהה את התמונה ב-1 עד ½1 f-stops.
  2. בתנאים מסויימים, בפרט עם עדשות רחבות וכאשר מצלמים בניצב לכיוון השמש, הפילטר נוטה להכהות את השמיים באופן לא אחיד כך שניתן להבחין בפס אנכי כהה בשמיים. במצבים כאלו אפשר לנסות לסובב את הפילטר לזווית אחרת, לשנות את כיוון הצילום או לוותר על השימוש בפילטר אם אין ברירה. חשוב לשים לב לתופעה הזו בשטח כיוון שנדרשת הרבה מאוד עבודה כדי לתקן זאת בשלב העריכה.

פילטר צפיפות נייטרלית - Neutral Density - ND

אלו פילטרים בעלי רמות שונות של אטימות, שנועדו להקטין את כמות האור העוברת דרך העדשה, כדי לאפשר הארכה מלאכותית של משך החשיפה. פילטרים ND שימושיים במיוחד במצבים בהם נדרשת חשיפה ארוכה אך יש יותר מידי אור מכדי לאפשר זאת, למשל כדי לייצר אפקט זרימה של מים, להחליק גלים בים או להעלים אנשים/מכוניות באתר תירותי סואן.
לדוגמה, התמונה הזו צולמה באור יום מלא, ובעזרת פילטר ND התאפשרה חשיפה של 15 שניות:

קיימות שתי שיטות לציון מידת חסימת האור של הפילטר:

  • השיטה הראשונה מציינת את הצפיפות של האיטום. כדי לחשב כמה אור עובר בפועל יש לחשב $\frac{1}{10^{nd}}$ כאשר nd מציין את ערך ה-ND של הפילטר. למשל עבור פילטר ND1.2 ניתן לחשב $\frac{1}{10^{1.2}} \approx \frac{1}{32}$
  • השיטה השניה, והפשוטה, מודדת את כמות האור שעובר את הפילטר ביחס למקור. למשל פילטר ND8 מעביר רק 1/8 מכמות האור הנכנסת.

הדרך היחידה לדעת אם המספר שמצויין על הפילטר משתמש בשיטה הראשונה או השניה היא לפי הנקודה העשרונית. בשיטה הראשונה לא רושמים נקודה עשרונית ובשניה תמיד רושמים. קל יותר להבין זאת בעזרת טבלה:

שיטה א’ (עם נקודה)שיטה ב’ (ללא נקודה)כמות אור שעוברתחסימה ב-f-stops
ND0.3ND21/21
ND0.6ND41/42
ND0.9ND81/83
ND1.2ND161/164
ND1.5ND321/325
ND1.8ND641/646
ND2.1ND1281/1287
ND2.4ND2561/2568
ND2.7ND500 (512)1/5129
ND3.0ND1000 (1024)1/102410
ND3.3ND2000 (2048)1/204811

טיפ למתקדמים:
יש אפשרות להשיג אפקט של חשיפה ארוכה גם ללא שימוש בפילטר ND בכלל.
בשיטה זו מצלמים סידרה רצופה של תמונות רגילות, ללא הפסקה ביניהן כך שהמשך הכולל של הסידרה שווה למשך הזמן של החשיפה הארוכה הרצויה. למשל, במקום לצלם תמונה אחת בחשיפה של 20 שניות אפשר לצלם 40 תמונות ברצף בחשיפה של 0.5 שניה כל אחת. אח"כ, בשלב העריכה מבצעים את הפעולות הבאות:

  • מייבאים את כל התמונות כשכבות לפוטושופ
  • מיישרים את התמונות ע"י Edit -> Auto Align Layers
  • בוחרים את כל השכבות ויוצרים מהן smart object ע"י
    Layer -> Smart Objects -> Convert to Smart Object
  • משנים את ה-Stack mode ל-mean ע"י בחירה ב-
    Layer -> Smart Objects -> Stack Mode -> Mean
  • לסיום אפשר לבטל את ה-Smart Object כדי לחסוך בגודל הקובץ ע"י
    Layer -> Smart Objects -> Rasterize

פילטר צפיפות נייטרלית משתנה - VND - Variable Neutral Density

בנוסף לפילטרים בעלי צפיפות נייטרלית קבועה, קיימים גם פילטרים בעלי צפיפות משתנה המאפשרים לחסום כמות משתנה של אור. בדרך כלל הטווח של פילטרים אלו הוא מכ-ND4 עד כ-ND32. פילטרים אלו דומים במבנה לפיטרים מקטבים. הם בנויים משתי שכבות, כך שסיבוב של השיכבה החיצונית מגדיל או מקטין את מידת חסימת האור של הפילטר (להסבר מעמיק יותר על דרך הפעולה של פילטרים אלו). :


טיפים לרכישה של פילטרים ND ו-VND:

  • ניתן להסתפק בשני פילטרים בלבד, פילטר VND בטווח של כ-2-5 f-stops + פילטר ND בעוצמה של כ-11 f-stops המאפשר לקבל חשיפה של כ-30 שניות באור יום מלא.
  • חלק מהפילטרים משפיעים על גוון התמונה (color cast), רצוי לקרוא ביקורות של קונים אחרים ולחפש פילטר שלא עושה זאת.
  • פילטרים VND זולים לא מכהים את התמונה בצורה אחידה, בפרט ברמות הכהות הגבוהות, ונוצרת צורה של X כהה יותר על התמונה. כדאי מאוד להשקיע בפילטר שלא סובל מהבעיה הזו.
  • כמו במקרה של הפילטרים האחרים, כדאי לרכוש פילטר בקוטר 82mm ולתאם אותו בעזרת טבעות מתאימות לכל העדשות.
  • בעזרת השיטה המתוארת בטיפ הקודם ניתן להסתפק אפילו רק בפילטר VND אחד, שיאפשר להאריך את זמן החשיפה עד כ-2-3 שניות באור יום מלא ואז לצלם כ-10 תמונות כדי לקבל חשיפה שוות ערך ל-30 שניות.

פילטר צפיפות נייטרלית מדורג - GND - Graduated Neutral Density

פילטרים אלו, כמו ששמם מרמז הם בעלי רמת כהות משתנה. בדרך כלל החצי העליון כהה יותר ובאופן הדרגתי (גרדיאנט) הולך ומתבהר עד אמצע הפילטר אבל קיימות איסוף גירסאות של הרעיון הזה. יש כאלו בהם השינוי מכהה לבהיר הוא חד, באחרים הוא מדורג, ויש כאלו הפוכים בהם האמצע כהה והוא הולך ומתבהר כלפי מעלה. הפילטרים האלו קיימים רק בצורה מרובעת כיוון שכך אפשר להחליק אותם למעלה ולמטה ולהתאים את מיקומם לאזור שמעוניינים להכהות, בדרך כלל השמיים.
המטרה של הפילטרים האלו היא לצמצם את הטווח הדינמי של התמונה לתוך התחום שהחיישן מסוגל לקלוט. במקרים רבים, ובפרט בזריחה ובשקיעה, השמיים הם החלק הבהיר ביותר בתמונה במידה ניכרת מעבר לחזית התמונה. בעזרת פילטר GND ניתן להכהות רק את השמיים, מבלי להשפיע על החזית, כך שכל הסצנה תוכל להקלט ע"י הטווח הדינמי של החיישן. שיטה זו סובלת משתי בעיות:

  • המעבר בין כהה לבהיר בפילטר הוא תמיד קו ישר אבל בטבע כמעט אף פעם אין קו ישר שמפריד בין האזור הבהיר לכהה (למעט כשמצלמים ים פתוח). אם יש הר הוא עץ שבולט לתוך השמיים הוא יוכהה גם כן.
  • הכהיה מלאכותית של אזור מהסצנה גורמת לאיבוד מידע ומגבילה את יכולת העריכה אח"כ.
כמו פילטרי ה-UV גם הפילטרים האלו הם שריד מעידן הפילם אבל בניגוד אליהם אין כמעט סיבה להשתמש בהם בצילום דיגיטלי.
במקום שימוש בפילטר GND כמעט תמיד עדיף להשתמש בטכניקת ETTR או לצלם bracket של מספר תמונות ברמות חשיפה שונות ולמזג אותן לתמונה אחת בשלב העריכה, כפי שמתואר במאמר על ההיסטוגרמה.

פילטר אינפרא-אדום - Infrared - IR

פילטר אינפרא-אדום חוסם את קרני האור בעלי אורך גל הקצר מ-720nm, כלומר חוסם את האור הנראה ומאפשר לחיישן לקלוט רק אור אינפרא-אדום.
בצילום עם פילטר אינפרא-אדום יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

  • כיוון שעל החיישנים, במצלמות סטנדרטיות, מותקן פילטר שנועד להקטין את רגישותם לאור זה נדרשת חשיפה ארוכה מאוד, כ-15 f-stops יותר מאשר באור רגיל, כדי לצלם באינפרא-אדום.
  • הפילטר מעביר אור באורכי גל שאינם נראים לעין האנושית, לכן הוא נראה אטום לגמרי ואין אפשרות לבצע פוקוס כאשר הפילטר מותקן על העדשה. יש להתפקס מראש, לפני שמרכיבים את הפילטר ולהשאר במצב ידני.
  • אפקט הדיפרקציה מתחיל במוקדם יותר מהרגיל באורכי גל כאלו לכן מומלץ שלא לסגור את הצמצם מעבר ל-f11 ואפילו עדיף f8.

התוצאה המתקבלת יכולה להיות סוריאליסטית ומעניינת כמו בדוגמאות הבאות1:


פילטרים צבעוניים

פילטרים אלו היו בשימוש בעיקר בצילום בפילם בשחור לבן. הם איפשרו לשפר את הקונטרסט בגוון מסויים אחד של הסצנה. בצילום דיגיטלי אין בהם צורך וניתן להשיג את אותה תוצאה בעזרת כלי עריכה כמו לייטרום או פוטושופ.


ציפויים

אחת הבעיות הגדולות בשימוש בפילטרים היא שהם גורמים להחזרי אור פנימיים בין העדשה לפילטר ועלולים לפגוע בצורה משמעותית בקונטרסט ובאיכות הכללית של התמונה. כדי לצמצם את ההשפעה השלילית של הפילטרים, ובפרט כשמדובר בפילטר UV שמותקן על הכדשה דרך קבע, מומלץ מאוד להשקיע בפילטרים איכותיים מזכוכית אופטית ובעלי ציפוי רב שיכבתי נגד הבהקים (multi-coated).
בנוסף, קיימים פילטרים עם ציפויים דוחי מים ושומן שניתן לנקות בקלות רבה, בניגוד לפילטרים ללא ציפויים אלו שהלכלוך נוטה להדבק אליהם ובמקרים רבים יש צורך להשתמש בנוזל לניקוי עדשות כדי לנקותם.


  1. תמונות אינפרא-אדומות דורשות תהליך עיבוד מיוחד. אם יהיה בכך עניין אכתוב מאמר על כך בעתיד. ↩︎